איזה עץ מתאים לריהוט גן, ומה עוד קובע כמה הוא יחזיק?

מאת גיל כרמי, מעצב ומנכ"ל כרמי רהיטים

גם טיק, העץ שכמעט כולם ממליצים עליו לגינה, יכול להחזיק בחוץ הרבה פחות ממה שמצפים. זה קורה כשהלוחות נחתכו מהחלק הלא נכון של הגזע, או כשהרהיט חובר בדבק ובברגים שנועדו לתוך הבית. לכן שם העץ הוא רק חצי מהתשובה. כשמדובר בעץ מלא שלא עבר טיפול, לריהוט גן מתאים עץ בעל עמידות טבעית גבוהה, כמו טיק או אירוקו, שנחתך מעצת הגלעין. הרהיט עצמו צריך להיבנות בחיבורים, בדבק ובפרזול שמיועדים לחוץ.

אני גיל כרמי, דור רביעי למשפחה של מעצבי רהיטים. אני עובד עם עץ כבר יותר מ-20 שנה, ובבית המלאכה שלנו בהרצליה פיתוח אנחנו מייצרים רהיטי יוקרה בהתאמה אישית.

במאמר הזה אסביר מה אני בודק כשאני בונה רהיט שיעמוד בחוץ.

מה אומר התקן האירופי על עמידות עץ בחוץ?

התקן האירופי ⁦EN 350⁩ מדרג עצים בחמש דרגות של עמידות טבעית בפני פטריות ריקבון. דרגה 1 היא "עמיד מאוד" ודרגה 5 היא "לא עמיד". הדירוג נקבע בבדיקות, והוא מתייחס לריקבון ולא לשמש.

לרוב העצים הוא נותן טווח ולא מספר אחד, כי העמידות משתנה לפי מקור העץ ותנאי הגידול שלו. כך מדורגים העצים שהכי הרבה שואלים עליהם:

מקור: הדרגות לפי טבלת העמידות של ⁦Swedish Wood⁩, ארגון תעשיית העץ השוודית, על בסיס ⁦EN 350⁩.

הדירוגים בטבלה מתייחסים לעמידות הטבעית של עצת הגלעין בפני פטריות ריקבון במגע עם הקרקע, שהם תנאי חשיפה קשים במיוחד. ברהיט חוץ שלא נוגע ישירות באדמה, תנאי השימוש שונים.

לכן אני מקפיד גם על הגבהת הרגליים ועל ניקוז נכון של מים, גם כשהעץ עצמו עמיד מאוד.

עץ בעמידות טבעית נמוכה לא נפסל אוטומטית. אחרי הספגה בחומר משמר, או אחרי מודיפיקציה בחום או באצטילציה, הוא יכול להתאים לחוץ. לפי איגוד הנגרות הבריטי (⁦BWF⁩), יש עץ מעובד כזה שמגיע לעמידות של דרגה 1. הטבלה למעלה מתייחסת לעץ מלא שלא עבר טיפול.

למה עצת הגלעין והמקור חשובים יותר משם העץ?

הדרגה בתקן תקפה רק לעצת הגלעין (⁦Heartwood⁩), כלומר החלק הפנימי והבוגר של הגזע, שבשוק מכנים לפעמים "לב העץ". עצת הירך (⁦Sapwood⁩), השכבה החיצונית והבהירה שקרובה לקליפה, נחשבת לא עמידה כמעט בכל סוג עץ. כלומר, "רהיט מטיק" יכול להיות עמיד מאוד או עמיד הרבה פחות, לפי החלק של הגזע שממנו נחתכו הלוחות.

בטיק יש עוד משתנה: מאיפה הגיע העץ. לפי מכון המחקר הצרפתי ⁦CIRAD⁩, העמידות של טיק ממטעים נעה בין בינונית לגבוהה, לפי גיל העצים ומקום הגידול. בשוק קיימות גם הגדרות מסחריות כמו ⁦Grade A⁩, ⁦B⁩ או ⁦C⁩, אבל הן אינן תקן אחיד. גם ה-⁦FAO⁩ מציין שלכל מדינה ואזור יש כללי מיון משלהם. לכן אני לא מסתפק באות שמופיעה במפרט, ובודק את הלוח עצמו:

1. הקצוות והצד התחתון. פסים בהירים לאורך הקצה הם בדרך כלל עצת ירך.
2. כיוון הסיבים. אני בודק שהסיבים ישרים ואחידים ככל האפשר. סיבים נטויים או מפותלים עלולים להגביר את הסיכון לעיוותים כשהעץ נחשף לשינויי לחות.
3. קשרים וסדקים. קשר גדול או סדק בקצה הלוח הם נקודות חלשות, ובחוץ הם המקום שבו מים חודרים ראשונים.
4. לחות העץ. עץ שנכנס לייצור רטוב מדי ממשיך להתייבש אחרי ההרכבה, והחיבורים נפתחים. לכן מודדים לחות לפני שמתחילים.

ומה עם אלון, העץ שאנחנו כל כך אוהבים בפנים?

אלון אירופי מדורג 2 עד 4 בתקן, והוא משמש באירופה גם לחלונות ולדלתות חוץ ברמה גבוהה. בתוך הבית הוא מתמודד היטב עם לחות, כמו שכתבנו על היתרונות של עץ אלון טבעי. ב

חוץ התמונה שונה: איגוד הנגרות הבריטי מציין שהאלון רגיש לרטיבות ולשינוי צבע מקרינת ⁦UV⁩, ושצריך לבחור לו מערכת גימור מתאימה.

לאלון יש עוד תכונה שחשוב להכיר בחוץ. הוא עשיר בטאנינים, החומרים הטבעיים שמגנים עליו מפני מזיקים. במגע עם ברזל רגיל ועם לחות, הטאנינים מגיבים ויוצרים כתמים כחולים-שחורים שחודרים לעץ.

לכן אלון שעומד בחוץ צריך ברגים ופרזול מנירוסטה, וזו גם ההמלצה של ה-⁦BWF⁩.

ההמלצה שלי: אלון מתאים למרפסת מקורה, שבה הוא יכול להמשיך את פינת האוכל שבפנים. לגינה פתוחה, שבה הגשם והשמש פוגעים בו ישירות, אני מעדיף טיק או אירוקו.

מה שלא רואים בתמונה: חיבורים, דבק וברגים

שני רהיטים מאותו עץ יכולים להחזיק זמן שונה מאוד, בגלל מה שקורה בתוך החיבורים. אלה ארבעת הדברים שאני בודק ברהיט חוץ:

1. החיבור. בחיבור סין וגרז (⁦Mortise and Tenon⁩) חלק אחד של העץ נכנס לשקע מדויק בחלק השני, והרהיט מחזיק בעץ עצמו ולא רק בבורג. בחוץ העץ זז עם העונות, וחיבור כזה שומר על כיסא יציב גם אחרי כמה עונות.
2. הדבק. על אריזות של דבק כתוב לא פעם "עמיד למים", וזה לא מספיק לי. אני מחפש את הסיווג לפי התקן האירופי ⁦EN 204⁩, שמדרג דבקי נגרות מ-⁦D1⁩ עד ⁦D4⁩. דרגה ⁦D3⁩ מתאימה לחוץ שאינו חשוף למזג האוויר, כמו מרפסת מקורה. דרגה ⁦D4⁩ מתאימה לרהיט שחשוף לגשם, בתנאי שיש לו גימור מגן. גם אז הסיווג לבדו לא מבטיח התאמה לכל חיבור: סוג הדבק, העץ ומערכת ההגנה צריכים להתאים זה לזה.
3. הברגים והפרזול. נירוסטה, שעמידה בפני קורוזיה הרבה יותר מברגים רגילים. ליד הים, כמו בהרצליה פיתוח או בנתניה, אני ממליץ על נירוסטה ימית (316), שעומדת טוב יותר באוויר מלוח.
4. הניקוז. משטח של שולחן חוץ בנוי מלוחות עם מרווח קטן ביניהם, כדי שמים לא יעמדו עליו. הרגליים לא נוגעות ישירות בדשא או באדמה.

מקור: דרגות הדבק לפי ⁦EN 204⁩, בהסבר של ⁦Soudal⁩.

שמן או לכה?

בריהוט חוץ אני מעדיף גימור שמן, בעיקר כי קל לחדש אותו באופן נקודתי. גימורים שיוצרים שכבה על פני העץ, כמו לכה, יכולים להתאים לחוץ, בתנאי שבוחרים מערכת שמיועדת לכך.

אבל כשהשכבה נפגעת בשמש החזקה שלנו, מים נכנסים מתחתיה, והתיקון דורש בדרך כלל שיוף של כל המשטח. את השמן אפשר לחדש בבית, בלי לפרק ובלי לשייף הכול.

המחיר הוא תחזוקה תכופה יותר, ושווה לדעת את זה מראש.

טיק איכותי שמתאים לחוץ לא צריך שמן כדי לשמור על העמידות הטבעית שלו. בלי שמן הגוון שלו הופך בהדרגה לאפור-כסוף. מי שרוצה לשמור על הגוון החם צריך לחדש את השמן מדי פעם, כמו שהמלצנו גם על שולחן אוכל מעץ טיק. התדירות תלויה בשמש, בגשם, בקרבה לים ובסוג השמן. שולחן במרפסת מערבית פתוחה יצטרך חידוש מוקדם יותר משולחן מאותו עץ תחת פרגולה.

סבב קצר לפני הגשם הראשון

החורף בישראל קצר והגשמים מרוכזים בו, ואחריו מגיע קיץ יבש מאוד. במעבר הזה העץ סופג מים ואז מתייבש, וזה מה שפותח סדקים וחיבורים. לכן לפני הגשם הראשון כדאי לעבור על הרהיט:

1. לשטוף את אבק הקיץ במים ובסבון עדין, בלי מכונת שטיפה בלחץ.
2. להדק ברגים רופפים ולבדוק אם נפתחו סדקים או מרווחים בחיבורים.
3. למרוח שכבת שמן רק אחרי שהעץ התייבש לגמרי.
4. להכניס את הכריות, או לאחסן אותן בארגז מאוורר.
5. להרים את הרגליים על פדים, כדי שלא יעמדו במים.
6. לכסות בכיסוי נושם. ניילון אטום כולא לחות ומזמין עובש.

אם כבר יש סדק עמוק או כתם שחור, כתבנו מדריך על תיקון וחידוש רהיטי עץ.

שלוש שאלות שאני ממליץ לשאול כל ספק

לפני שמזמינים רהיט עץ לגינה, מכל ספק שהוא, כדאי לקבל תשובה ברורה לשלוש שאלות:

1. מאיזה עץ, ומאיזה חלק של הגזע? "טיק" בלי פרטים נוספים הוא רק חצי תשובה.
2. איך הרהיט מחובר? כדאי לבדוק את שיטת החיבור, את סוג הדבק ואת התאמת שניהם לתנאי החוץ. ברהיט איכותי, היציבות לא אמורה להסתמך על הברגים בלבד.
3. מה הפרזול ומה הגימור? נירוסטה וגימור שאפשר לחדש בבית יחסכו לכם עבודה ותיקונים בהמשך.

ספק שעונה על שלושתן בלי להתבלבל יודע מה הוא בונה. אם אתם מתכננים גינה או מרפסת, אפשר להתחיל בהתרשמות מהקטלוג ריהוט מעוצב לגן ומרפסת שלנו, או לבוא לאולם התצוגה בהרצליה פיתוח ולעבור איתנו על החלל.

שאלות נפוצות

האם עץ טיק חייב שמן?

לא בשביל העמידות. שמן שומר על הגוון החם, ובלי שמן טיק איכותי מאפיר בהדרגה לגוון כסוף.

אפשר להוציא רהיט עץ מהבית למרפסת?

למרפסת מקורה ולתקופה קצרה, לפעמים כן. לאורך זמן לא כדאי: רהיטים לבית נבנים בדרך כלל עם דבק וגימור שמיועדים לפנים, ובחוץ החיבורים והגימור יתחילו להיפגע.

למה הופיעו כתמים שחורים על רהיט אלון שעומד בחוץ?

כתמים כחולים-שחורים באלון עשויים להיגרם מתגובה בין הטאנינים שבעץ לבין ברזל בנוכחות לחות, למשל מבורג, ממסמר או מכלי עבודה. לפני שמטפלים בכתם, כדאי לבדוק את מקורו ואת סוג הפרזול, כדי לבחור את הטיפול המתאים. אם הפרזול הוא הסיבה, מחליפים אותו לנירוסטה, ורק אחר כך מטפלים בכתם, לפעמים בשיוף או בחומר הבהרה ייעודי לעץ.

מה ההבדל בין טיק לאירוקו?

שניהם בחירה טובה לגינה פתוחה. אירוקו הוא עץ אפריקאי שמדורג 1 עד 2 בתקן, ובטיק הדירוג תלוי במקור העץ ובגיל העצים. לטיק יש שמנים טבעיים שמורגשים במגע, והוא נחשב יקר יותר.

איזה עץ לא כדאי לקנות לריהוט גן?

עץ בעמידות טבעית נמוכה שלא עבר טיפול, כמו אורן או אשוח לא מוספגים, ולוחות מעובדים כמו ⁦MDF⁩ וסיבית, שמתנפחים כשהם נרטבים. גם בעצים הטובים כדאי להימנע מלוחות עם הרבה עצת ירך.

אפשר להחזיר את הגוון לטיק שהאפיר?

כן. ברוב המקרים האפור הוא שכבה דקה על פני השטח. ניקוי עם חומר ייעודי לטיק או שיוף עדין חושפים את הגוון החם שמתחתיה, ואחרי שהעץ מתייבש מורחים שכבת שמן.